פשוט בבית עם שני קליין | פרק 6 - 11.01.2020

11 ינו 2021
3 028 צפיות

כאן 11 | תכנית יומית בהגשת שני קליין, המוקדשת לתקופה זו, בה אנו מבלים שעות ארוכות בבית. מדי תכנית יגיעו מומחים מכל התחומים ויתנו טיפים וכלים לשדרוג החיים בבית על ידי שימוש בנמצא, עם דגש על מחזור וקיימות.

• להרשמה לערוץ כאן | ביוטיוב ◄ goo.gl/oZXJlh
• להורדת יישומון כאן ◄ bit.ly/2NLO30g
• מוזמנים לעקוב אחרינו כאן | בטוויטר ◄ twitter.com/kann
• כאן | באינסטגרם ◄ instagram.com/kan_israel/
• כאן | אתר האינטרנט ◄ www.kan.org.il/

תגובות
  • האם ביחד או לחוד ? אמריקה שסועה וזו רק ההתחלה. ההתנגשות והקוטביות שמתעצמות בה מיום ליום מעמידות את שני המחנות זה נגד זה, ימין ושמאל. ולא רק באמריקה העצבים רופפים, אלא ההתגוששות והניגודיות מתגלות היום ברוב המשטרים ובין אזרחי העמים. הפילוג חודר היום אפילו לחיי המשפחה. ההבדלים גדלים, ומחלקים את בני האדם לשני צדדים עוינים מאוד. לפי חכמת הקבלה, ההתפתחות האנושית מאופיינת ברצון הולך ותופח, רצון לקבל הנאה שעם הזמן תופס צורה אגואיסטית על חשבון האחר. הגישה הזאת מביאה את האדם להתרכז בעצמו יותר, ומכאן מתפצלות דעותיהם של בני האדם כמו שני שבילים שמתרחקים ולעולם לא ייפגשו. אמריקה היא דוגמה קיצונית לכך, ולכן נוח לצפות בה ולראות בבירור לאן עתיד העולם להגיע. היא בנויה כמעין בבל מודרנית, מורכבת בערבוביה מכל הדתות האמונות והדעות, ולכן היא מפותחת מאוד ומפולגת באופן מיוחד. אבל המצב הקוטבי הזה כבר נמצא סמוי אפילו ברוסיה ובסין. יש בהן שליטים שמחזיקים קצר את העם, אבל גם זמנם אוזל. בסופו של דבר, כל העולם יתפלג לשני צדדים שעומדים זה מול זה, ללא מטרה משותפת שתקשור ביניהם. זה יתבטא בכל תחום: באקולוגיה, בחימוש, ביחס למשפחה, למין, למזון, לבעלי חיים. במקום להתקרב זה לזה ולהבין האחד את השני - כמו שחשבנו שיקרה כאות להתפתחות המין האנושי, בעל השכל המפותח, הרגש האנין והניסיון העשיר - ההפך קורה. ככל שהעולם יוסיף ויתקדם, הוא רק יהיה שסוע יותר, עד שהשנאה, הדחייה וחוסר הנכונות להגיע להבנה הדדית, יגיעו לשלמות. למה התהליך כל כך הפוך מהשכל האנושי הישר? מכיוון שהוא לא נובע מהשכל האנושי הישר. הוא נקבע ומגיע ממעמקי הטבע העגול. כוח הטבע מעורר בחברה האנושית את החלוקה המובהקת הזאת לימין ולשמאל, מפלג שווה בשווה, עד שכמו באמריקה של ימינו אנחנו מתפלאים: איך זה יכול להיות? מיליונים מצד אחד, מיליונים מצד שני, ומספר בודד של קולות יכריע מי יהיה הנשיא הבא? עם כל הכבוד לבחירות הדמוקרטיות, אף מנהיג אינו כלול משני הצדדים, אף מנהיג לא יכול לעמוד בלב העם, בין שני המחנות, ולהבטיח כמו שנהוג בסיסמאות הבחירות: "אני המנהיג של כולם". הטבע יגלה וידגיש שני קווים מובהקים בחברה המודרנית, שני קווים שלא מסוגלים להגיע לפשרה, הסכמה, שלא לדבר על חיבור ואהבה. וככל שהעולם יתקרב למצב של חוסר מוצא, דווקא אנחנו, עם ישראל, נמצא את עצמנו במרכז העניינים, תחת מבטו החודר של העולם. מבפנים תעלה באומות העולם האשמה כלפינו, בפירוד ביניהם. כך יתייצב העולם: מפוצל לימין ולשמאל בכל הרבדים - ובאמצע ישראל, אלה שאשמים בזה שמיליארדים על מיליארדים לא יכולים להתקשר. הזוי, מוזר, לא מובן, לא מתקבל על הדעת, אבל זה מה שיהיה. כך כתוב. אז נילחץ אל הקיר ולא תישאר לנו ברירה אלא לגלות סופסוף מי אנחנו עַם ישראל, מה ייעודנו, מה תפקידנו, בשביל מה אנחנו כאן. האומה הישראלית הותקנה כמעבר, ובאותו שיעור שנתחבר בינינו מעל ההבדלים, כך נפיץ אור לגויים, כך נעורר כוח של חיבור ואהבה, כך נמשוך לעולם כוח עליון שיחבר מעל ההבדלים, כמו שכתוב: "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו". זה תהליך בהתהוות, הוא יכול לקחת עוד שנים, אבל צריך כבר היום להתחיל לשמוע אותו, לתת לו לטפטף ללב ולהמטיר לתודעה. ככל שניערך מהר יותר לקראתו, כך הדרך תהיה נוחה וטובה לכולנו.

    י.ש. מ.י.ש. מ.12 ימים לפני
  • פייק דמוקרטיה מיד אחרי ההכרזה הרשמית על ביידן כנשיא החלו הדמוקרטים במסע "ניקוי" הרשת ממתנגדים: חשבונות המדיה החברתית של טראמפ הושעו כולם, אתרי מכירות הפסיקו למכור מוצרים שתומכים בו, והאפליקציה "פרלר", רשת חברתית שפעילים בה תומכי טראמפ, הוסרה מחנות האפליקציות. אפילו שנותרו לו רק עשרה ימים לכהן כנשיא, הדמוקרטים פועלים במלוא המרץ להדיח את טראמפ מתוך טענה שהוא מסית למרד אלים, וגם כי תימנע ממנו האפשרות החוקית לרוץ לנשיאות ב-2024. רבותיי, זו הדמוקרטיה שבנינו לעצמנו. זה השיא שרוממנו אליו את החברה האנושית. נתנו חופש ללא גבולות, אפשרנו חירות ושוויון בשם העם, והרי התוצאה. איפה בכלל ראינו מדינה דמוקרטית שהתנהלה לתפארת? איפה ראינו משטר שבו כל האזרחים שותפים בקביעת ההנהגה ונשמרות בו זכויות האדם? בערי המדינה ביוון העתיקה? בזמני המהפכה הצרפתית? ברוסיה הקומוניסטית? בגרמניה הנאצית? באמריקה הקפיטליסטית? או אולי באי-אילו שבטים פרימיטיביים? איפה ראינו דמוקרטיה? הדמוקרטיה של ימינו מורכבת מאנשים שנאבקים זה בזה, מי יטפס וישלוט באחר. הטבע האגואיסטי של האדם התעצם המון במאות השנים האחרונות, והוא מפריד ומפלג בין בני האדם עד שכל איש הישר בעיניו עושה, על אחת כמה וכמה "נבחרי הציבור" שמחזקים את מעמדם בכסף ובתעמולה תקשורתית. כבר בשנות הארבעים צפה "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, את התופעה הממוסחרת והכוזבת: "הדמוקרטיות המודרניות מרמות בתחבולות שונות את ציבור הבוחרים. וכשיתחכמו ויבינו את העורמות שלהם, אז בטח הרוב יבחרו הנהלה לפי רוחם. ועיקר העורמה עומדת להם במה שמקדשים מתחילה אנשים בשם טוב, ומפרסמים אותם אם בחכמה אם בצדקות, ואז ההמונים מאמינים ובוחרים בהם, אבל השקר אינו מתקיים לעולם" ("כתבי הדור האחרון"). כך יוצא שהאווירה השלטת במדינות הדמוקרטיות המפותחות, כמו באמריקה, היא פרי באושים של הליברליזם הטהור: החופש לעשות הכול במינימום הגבלות. האומה האמריקאית, כמו כל חברה בתרבות המודרנית, לא התחנכה להכלה הדדית ולהתחשבות באחר, והתוצאות העגומות פרושות לנגד עינינו. די לחזות במופע האימים של "חיילי הדמוקרטיה", שיוצאים למחאות קולניות ולמהלכים אלימים בשם זכויות האדם נגד כל מהלך של טראמפ. יש לדמוקרטים כוחות טובים ומיוחדים, יש להם יכולת לבנות דברים טובים ומועילים לא פחות מהרפובליקנים, אבל הגישה שלהם הרסנית. היא מביאה בחשבון רק דעה אחת - את דעתם. כך אי-אפשר לבנות מדינה, לבסס הרגשה של אומה שבונה יחדיו, שמחליטה וחושבת ועושה הכול למען מטרה משותפת. הרי החצי השני, כשבעים וחמישה מיליון תומכי טראמפ, לא ישבו בחיבוק ידיים ויקפאו על השמרים. למרות הטבע האגואיסטי המשתולל, לאיש בחברה אין זכות לבטל דעה שונה משלו, אלא שלצד חופש הדעה המוחלט חשוב ליצור סביבה שתדע לאזן בין הדעות השונות ולנתב אותן להשלמה הדדית. "כל דבר שישנו במציאות", כותב "בעל הסולם" במקום אחר, "הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם, אלא שמוטל עלינו רק להביאו לשימוש הנכון" (מאמר "השלום בעולם"). לכן בארה"ב של ימינו יש מקום הן לרפובליקנים והן לדמוקרטים, הן לאוהבי טראמפ והן לשונאיו המושבעים, בתנאי שפועלים יחד לכינונה של חברה בריאה ומאושרת; כי חברה בריאה היא כמו גוף אדם בריא ושלם, וכמו שגוף כל אדם מחויב שתימצא בתוכו הרמוניה מלאה בין איבריו: העיניים רואות והמוח נעזר על ידיהן לחשוב ולייעץ, הידיים עובדות והרגלים הולכות, כך האיברים המהווים את גוף החברה: היועצים, המעבידים, העובדים, המובילים וכדומה צריכים לפעול ביניהם מתוך הרמוניה מלאה. אלא שקודם לבניית החברה יש תהליך הכרה משמעותי בטבע האגואיסטי שלנו, הכרה במערכות המושחתות שיצרנו, שלא מביאות אותנו בסוף יום אל המנוחה ואל הנחלה. הכרת הרע בכל ההיבטים היא שתוביל לבסוף את האומה האמריקאית ואת העולם החופשי כולו להבין שאנחנו חיים בעולם אינטגרלי המתבסס על חוקי טבע הרמוניים, חוקים הפוכים המתנהלים באיזון, כמו השילוב בין פלוס ומינוס, חיובי ושלילי, אגו ואלטרו, חום וקור, צפון ודרום. כדי להשכין איזון דומה גם ברמה האנושית והחברתית נדרשת הכנה, תהליך חינוכי מקדים שמעלה מודעות להיכרות ולהתחשבות בצד השני. חינוך הוא אמצעי המסייע לבנות דבר משותף וחדש על פני הניגודיות שקיימת בינינו ותכליתו להשלים בינינו. ללמד אותנו היכרות עמוקה עם הטבע שלנו ושל מערכות היחסים המורכבות בינינו, עד שתתעורר הרגשה של תלות הדדית, דגם אידאלי של היחסים הרצויים. בינתיים אנחנו רק בתהליך הכרה התחלתי בנוגע למצבנו העגום. עוד יקומו כנופיות שישוטטו להן ברחובות ניו-יורק ויטילו אימה על התושבים, עוד יתעוררו מאבקים רבים. האמריקאים עוד יתבשלו עם זה, עד שהמצב החברתי יהיה בלתי נסבל והם יבינו שהם לא יושבים סביב הסיר אלא בתוכו. רק אז תצמח הרגשת הייאוש שתכריז די, ונשאף להשליט על עצמנו ערך של אחדות ואהבה, תכונה של נתינה והשפעה - זאת ששולטת בטבע.

    אילנה אוברידקואילנה אוברידקו14 ימים לפני
  • ואאו

    אליה דאליה ד16 ימים לפני
ILworld